אם אתן עוקבות אחר הפעילות שלי ברשתות החברתיות אתן כבר מכירות את שני העקרונות שהולכים אחד עם השני – עיקרון הגירויים ועיקרון התזמונים.
אנחנו מכירות היטב שיש לנו גירויים מעוררים ומפתחים ויש לנו גירויים מקרבי שינה למשל, אבל אם לא נדע לתזמן אותם נכון אנחנו יכולות להשקיע בלייצר את הגירויים האלו ללא תמורה, לא חבל?
כאשר אנחנו מדברות על שינה אנחנו מכירות את הורמון השינה שמופרש בגוף – המלטונין
אנחנו גם יודעות שהוא מופרש באופן קבוע באזור זמן השקיעה, וזה הולך ונטמע בסביבות גיל 3-5 חודשים
אבל מה קורה עם תזמוני השינה במהלך היום?
אתן בוודאי שמות לב שיש לתינוק שלנו שינויים במצב הערות – אז המשימה שלי אליכן היא כזאת :
שימו לב באופן אקטיבי לשינויים במצב הערות שלו. מתי הוא פעיל יותר, מתקשר יותר, לבין המצב בו הוא מתעייף והאנרגיה יורדת, כאשר הוא בוהה לדוגמא ורשמו על דף את טווחי השעות.
עצם המעקב ייתן לכן הרבה יותר מידע על התינוק שלכן ויעזור לתכנן ולהבין את התזמונים הטבעיים שלו ועל ידי כך לעזור לו להכנס לכל חלון, ערות או שינה בצורה הטובה ביותר.
רוצות שהורמון השינה יהיה מופרש בצורה טובה יותר בגוף? חשפו את התינוק שלכן לאור השמש לחצי שעה בכל יום: לצאת לטייל, לחשוף את כפות הידיים והרגליים, מעט את הפנים בעדינות כמובן – כל זה מגביר את הפרשת המלטונין בגוף ויעזור לכן סביב שעת השקיעה להיכנס לשינה ביתר קלות.
שיהיה בהצלחה!
