כמה זה קשה לראות את התינוק שלנו מתוסכל ממשהו, נכון?
הוא מתוסכל שקשה לו על הבטן, שכואב לו על הגב, שהוא לא מצליח להניח
ראש, שהוא רוצה לטפס, להגיע או לזחול וזה לא קורה,
נכון?
כאימהות שרוצות להגן על התינוק שלנו יותר מהכל אנחנו מזהות מהר כשהוא נמצא במצב מתוסכל ואז אנחנו ישר רצות לחלץ אותו:
מקרבות אליו את החפץ,
מרימות אותו,
עוזרות לו להתהפך,
או כל דבר שמנע ממנו את הסיפוק המיידי.
אני מבינה.
עם יד על הלב, אני כותבת לכן מהמקום האישי שלי ואחרי שלמדתי דרך ההתנסות עם יותם, הבן שלי.
כשהילד מתוסכל הוא מקטר, ואחרי שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה הוא בוכה, נכון?
ואת – את רוצה להמנע מהבכי הזה אבל מה שאת לא יודעת זה שנוצרת סביב הפעולות שלו תלות וזה גם עלול להתפתח ולהפוך להרגל.
אני קודם כל רוצה להרגיע אותך – לא מאוחר לייצר שינוי. אבל זה דורש עמידה באתגר שאני רוצה שתנסי למשך שבוע, בסדר?
הרבה יותר קל ללמוד עכשיו מאשר לעבור תהליך בגיל מאוחר, בואי נחסוך לכם!
בשבוע הקרוב אני רוצה שתשימי לב מתי התינוק שלך מתוסכל ממשהו ותאפשרי לו קצת "לקטר" – משמע להיות במקום מאתגר עבורו. כשהוא עובר לבכי, רק אז בואי לעזרתו וכמובן לא לשכוח לקחת נשימה עמוקה ולעשות זאת ברוגע.
כשאת לא מחלצת אותו ישר את נותנת לו הזדמנות להתפתח, לחוש מסוגלות וביטחון והכי חשוב לפתח את העצמאות שלו!
תוך כדי האתגר עודדי אותו ותני לו דחיפה מורלית!
בהצלחה, מאמינה בך! שירון.
