הבעיה הכי גדולה של אמהות לתינוקות היא שהן לא תמיד יודעות מהם הצרכים הכלליים והספציפיים של התינוק הפרטי שלהן
איך סדר יום מלא בגירויים מותאמים משפיע על יכולת הוויסות שלהם, על יכולת ההירדמות שלהם, על ההתפתחות שלהם ועל אורך ואיכות חלונות השינה והעירות שלהם
התנהלות חסרת סדר מלווה בהרבה ניסוי וטעיה, זה בא לידי ביטוי בהרבה בכי במהלך היום ובעיקר מלחמות סביב נושא השינה
זה מביא אמהות לתסכול גדול ומשפיע על התפיסה שלהן את עצמן כאימהות
מה שמביא אותן להאשים את עצמן, את הבעל או את התינוק
זה משפיע על הביטחון העצמי שלהן
זה הופך למעשה לכדור שלג שמתדרדר וגדל
היום נראה בערך ככה:
התינוק חסר מנוחה, בוכה, האם מנסה לתת מענה
המענה לא מדויק לצורך, התינוק בוכה יותר
האם מנסה משהו אחר, גם הוא לא מדויק, התינוק בשלב הזה כבר בעייפות יתר
האם מזהה את העייפות ומנסה להרדים אבל זה לוקח המון זמן
היא כבר חושבת מחשבות שהיא מבטיחה שלא תספר לאף אחד מרוב בושה
בסוף הוא נרדם או יותר נכון מגיע לקריסה מרוב עייפות ומוריד את השאלטר
הוא מתעורר אחרי זמן קצר כי שינה טובה ועמוקה לא יכולה להתקיים ללא תנאים בסיסיים, כמובן שהוא עדיין עייף וזה מתבטא בקיטורים רבים
האם שלא הספיקה לנוח בזמן השינה הקצר כבר כאובה, הגב שלה שבור
היא אובדת עצות אבל מגייסת את שארית כוחותיה להרים, לנסות להרגיע, לנחש שוב מה אמור לקרות עכשיו, מה נכון….
לפעמים היא מצליחה ויש כמה שעות נעימות בבית
אבל לפעמים לא….
לפעמים כל היום נראה ככה….
והיא כבר חושבת שהיא הבינה שהיא כנראה לא באמת יכולה להבין
זה כנראה יעבור עם הגיל אומרת לה השכנה ששומעת את הבכי ורוצה להביע אמפתיה
היא חושבת לעצמה:
נשאר רק לשרוד איכשהו את התקופה הקרובה וזה יסתדר מעצמו
זוגיות? מה זה?
שש שעות שינה רצופות? בטח כשהוא יהיה רק בן שנתיים
לפגוש חברות? למי יש כח? אני בכלל לא רוצה
לקנות לעצמי משהו? בטח, הרבה משהויים… יש פה צורך בפיצוי רגשי נפשי
אני ממש מבינה, זה באמת קשה בטירוף
אני יודעת כי אני מכירה אמהות
אני פוגשת אמהות ועוזרת להן כל הזמן
זה לא מפתיע אותי כי הסיפור הזה חוזר על עצמו בוורסיות כאלו ואחרות….
מה בסך הכל ביקשת?
להתעורר עירנית בבוקר אחרי שינה איכותית, לדעת מה לעשות, סדר יום מובנה עם שגרה נעימה, להתנהל בהרמוניה בבית
להיות אמא בטוחה, אמא מובילה, אמא יודעת שמנהלת את סדר היום ויש לה זמן גם לשתות כוס קפה חמה ושלמה מההתחלה ועד הסוף
אמא שזוכרת את אבא כבן הזוג שלה, יש לה זמן זוגי מוגדר איתו, יש לה אינטימיות ויש בניהם שיתוף פעולה, שיחה טובה וחברות על כל המשתמע מכך.
למה זה חייב להיות כזה מסובך? אז זהו, שזה לא!
אז מה עושים עם זה בפועל כדי להשיג סדר יום מובנה וודאות לגבי המענה שאת נותנת לתינוק שלך?
איך אפשר להביא תחושת בטחון בהורות ובהתנהלות?
איך הופכים את ההרדמות לקצרות ואפקטיביות?
איך אפשר להגיע למצב שאת חושבת על "אבא" כעל בן זוג ושותף?
יש כמה דברים שאפשר לעשות:
- להכיר את טבלת סדר היום המומלצת
- להעביר מעורבות הורית מזמני ההרדמה וזמני השינה לזמן העירות
- ללמוד תהליכי למידה התפתחותית שיביאו את התינוק לממש את פוטנציאל ההתפתחות שלו וישפיעו על פוטנציאל השינה שלו
כשהדרכתי את נועה לדוגמה זה גרם לה להגיע ממצב כאוטי למצב הרמוני בתוך שבועיים
כבר ביומיים הראשונים היא כתבה לי שיש שיפור משמעותי בתחושות שלה כי היא יודעת מה היא עושה ואיך זה משפיע על התינוק שלה
אחרי חמישה ימים התינוק כבר היה מסונכרן עם השעון הביולוגי שלו ופרקי השינה התחילו להתארך
אחרי שבוע הוא כבר נרדם ללא בכי
ובתוך שבועיים הוא נרדם ללא תיווך הורי בכלל!
יש להם סדר יום ברור, ההחזקה השרירית המיותרת שהיתה לו בבטן נפתרה והוא הדביק את הפערים ונמצא בדיוק איפה שהוא אמור להיות מבחינה התפתחותית, הם גם נעזרים בבייביסיטר עכשיו ויוצאים לבלות פעם בשבוע.
אז חברים, יש לכם תינוק שמתקשה עם נושא השינה?
תתחילו לעבוד באינטרוולים קבועים של שינה, אוכל ופעילות (לפי הסדר הזה)
זה יקדם אתכם לעבר סדר יום ברור והרגשה טובה באופן שאפילו אתם תופתעו.
אם אתם מרגישים שאתם צריכים עזרה מקצועית בהתפתחות ושינה אשמח לבחון אם אני יכולה לעזור לכם באמצעות שיחת התאמה קצרה.
מוזמנים להשאיר תגובה או לפנות בפרטי.
